את הסיגריה הראשונה שלי הגנבתי לפי בחטף בגיל שתים עשרה, היה זה בערב מסיבת הבריכה בקיבוץ בו גרתי באחד מערבי חופשת הקיץ הלוהטים בשנות השמונים המאוחרות. אינני יודע למה, והפרטים גם לא נראו לי רלוונטיים אז, אבל אותה סיגריה גרמה לי להרגיש טוב על אף שהרגשתי נורא. המחנק בגרון, הסחרחורת הקלה והחברים הצוחקים לקול השיעול שהשמעתי, לא הצליחו לשנות את דעתי ובעוד חבריי, שניסו גם הם סיגריה באותו הלילה, לא הפכו זאת להרגל, אני בחרתי שכן... ומאז אני מעשן את חיי כי "ככה טוב לי".
מאז חלפו להם עשרים ומשהו שנים, פיתחתי קריירה מצליחה כשבדרך אני עובר תחנות חיים, עליות ומורדות, נפילות והצלחות, בכולן ליוותה אותי הסיגריה ואיתה גם כתמי הניקוטין והשיעול הטורדני. כך, עם השנים הלך הרגל העישון והתפתח אצלי, עד אשר הפסקתי לקרוא לו הרגל, התחלתי וקראתי לזה - הנאה צרופה.
המכשולים בדרך להפסקת עישון
הרגשתי, וכך גם עמיתי המעשנים, שברבות השנים עושים גורמים (שטניים ממש) מאמצים רבים על מנת שנפסיק לעשן, מחוקי העזר המגבילים עישון, ההשפלות בבדיקות התקופתיות ועד תאי העישון השקופים, כולם היו נגדנו. ואז התחתנתי... וגם היא הייתה נגדי והכילה עלי את חוק הבית מספר אחד: אסור לעשן בתוך הבית ! הגם את ברוטוס ? זעקתי, זה לטובתך היא ענתה.
אילו רק הייתה יודעת שאצלי זה לא הרגל, זה מהנאה צרופה...
היום בו טוב הפך לרע
אך לא כל הימים היו טובים, ובמהלך השנים חליתי לא פעם ולא פעמיים, ובכל מחלה סבלתי יותר אך לא ייחסתי חשיבות לכך שאולי הגורם הוא העישון, בתוך מספר חודשים מועט, הרגשתי שקשה לי יותר ויותר לנשום. אך כפי שהורגלתי בעברי, שועל קרבות קשוח שכמוני, סיגריה תעלים כל מחלה, וכך המשכתי לעשן ולקוות לטוב. ובעוד אני מעשן, המחלה מתפשטת, הנשימה קשה מאוד וכל שאיפת אוויר מלווה בהשתעלות אדירה. הבנתי שאלו הסיגריות.
מתחילים להפסיק לעשן ביום קיץ בהיר
אשתי קבעה לי תור לרופא, הוא בדק, הקשיב והנהן בראשו, ומשם כבר הכל התגלגל, תור לצילום, תור למומחה, בשורה אחת וקביעה חד משמעית, נודיות הריאה (בועות קטנות המרצפות את הריאות ואוגרות בתוכן את החמצן) התפוצצו ברובן, הזפת השחור והדביק אשר שאפתי לראותי מגיל 12 הכריע את המערכת החשובה ביותר בגופי, ראותי כושלות, ימיי ספורים.
אך עדיין הקרב לא תם, ניתן להתחיל כמובן בתהליך לחימה, קשה ומתיש, אבל בסופו אשרוד. כך התחלתי בגמילה מסגריות, גמילה מהדבר שכל כך אהבתי לעשות – לעשן.
מתרגלים זה עוזר
בין לבין ולהקלה על הנשימה, התחלתי מרכיב על הגב בלון חמצן קטן, בחיבור ישיר עם צינוריות קטנות לאפי המשכתי את חיי, בהתחלה בצנעה, בבית בלי שאף אחד רואה, לאחר מכן התחלתי לצאת איתו קצת החוצה ולאחר מכן, התרגלתי אליו. במקביל הגמילה מהעישון לא התקדמה כל כך, למרות שידעתי שחיי על הפרק, לא הצלחתי להתגבר על חשק הסיגריות העז, ניסית תרופות, קורסים וקבוצות תמיכה - זה עזר, תוך מספר חודשים הפסקתי לעשן.
והיום?
נגמלתי מסיגריות, השמנתי 7 קילו, עברתי מבקבוק חמצן בינוני לקטן. חיי זורמים לאיטם, מחשבים את קיצם לפנים, ואין אדם שיעזור לי. והכל בגלל הנאה צרופה אחת...
מאמר זה נכתב על ידי ivtext תוכן לאתרים עבור אתר Addict הפסקת עישון- מתחילים להפסיק לעשן !